סמ"ר עדי צור נפל בשבת ה-7.10 בהגנה על קיבוץ כיסופים.
עדי נולד בירושלים ב-2.12.2002, גדל והתחנך בשכונת בית הכרם. הוא היה הבן השלישי ובן הזקונים של המשפחה, אח קטן לרועי ולעמית והיה מבחינתנו מתנה גדולה. קראנו לו עדי, שפירושו התכשיט שהעניק אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני ואכן הוא היה תכשיט נדיר ביופיו ובייחודו, פרח לאיטו ונפתח כמו פרח יפה.

אופיו ואישיותו

אישיותו הטובה של עדי, מזגו הנוח וחברותו האמיתית, הקנו לו חברים רבים מכל המסגרות בהן היה, הוא חיבר ביניהם והיה אהוב מאוד. משחר ילדותו, הוא היה ילד של מעשים, הרבה יותר מאשר של מילים ואת מרבית הדברים והחסדים הטובים שעשה בחייו, עשה בשקט שלו. הייתה בו צניעות דרך, אמונה ויראת כבוד לכל אדם באשר הוא, עם חמלה ונדיבות לב גדולה. הוא היה מונע מאהבה , סייע ברצון לכולם והיה ילד מלא אור, שהרבה לחייך. קראנו לו הנסיך הקטן ואחרי לכתו גילינו שהיה הנסיך הקטן של כל כך הרבה אנשים.

אבני דרך משמעותיות

החיבור העמוק עם בעלי חיים
ככל שבגר עמדנו בקרוב על טוב ונדיבות לבו, לכל ייצור חי. הוא אהב ודאג לבעלי חיים בעיקר כלבים. הוא התנדב בעמותת "ירושלים אוהבת חיות" ודאג שיימצא להם בית. בשנים האחרונות התוודע לעמותה "חיים של אחרים" ממנה אימצנו את לני, כלבה שעברה התעללות קשה והיה לא פשוט להתקרב אליה. אך הנתינה, החום והחיים החדשים וללא תנאי שעדי העניק לה, החזירו לה את האמון בבני אדם. כל פעם שהוא חזר הביתה, היא שהתה אתו בחדרו עד שחזר לבסיס. עדי היה הנסיך הקטן הפרטי גם שלה.

אהבתו לספורט ולמחשבים

עדי אהב ספורט. הוא היה שחקן כדור-עף בנבחרת הבית ספרית ונסע לשחק בברלין מול קבוצות אחרות. אך יותר מכל אהב כדורגל, העריץ בנשמתו את ריאל מדריד ומילדותו שיחק בכל מסגרת אפשרית.. מעבר לכך הוא היה אלוף במחשבים ובמשחקי הסוני (גיימר) למיניהם ושיחק עם ילדים מהארץ ומחו"ל. כמו בכדורגל כך גם במחשב – כולם רצו להיות איתו כדי לנצח.

בדרך שלו I הלימודים והצבא

עדי התחנך ולמד בבתי הספר בשכונת מגוריו בבית הכרם. לאורך כל דרכו הוא בחר ללמוד ללא הקלות, על אף שהוצעו לו, לא רצה להיות שונה והצליח בדרכו .
כשהגיע הזמן להתגייס, הוא בחר ללא היסוס ביחידה קרבית מתוך רצון לתרום ולעשות תפקיד חשוב ומשמעותי. כחודש בלבד לאחר שסיים את לימודיו הוא התגייס לחטיבת גולני לגדוד 51 ואחרי חודשי הכשרה ארוכים, הפך לצלף הגדוד. בשנה האחרונה עדי נבחר על ידי חיילי הגדוד לשמש 'כסמוראי האחרון', התפקיד של הלוחם המוערך ביותר. חבריו מספרים שגם בשעות שהם נחו אחרי פעילות, הוא המשיך לדאוג ולעשות דברים למען הגדוד, הדריך וסייע לחיילים החדשים להתאקלם. הם העידו שגם בשבילם הוא היה הנסיך הקטן.

סיפור הגבורה מאחורי כיסופים ן השבת השחורה

בבוקר ה-7.10.2023, עדי וחבריו הצלפים היו ליד גדר הגבול בעזה, כששמעו במכשיר הקשר את התצפיתנית זועקת כי יש חדירה של מחבלים לכיוון קיבוץ כיסופים. הם לא היססו ונסעו מיד לכיוון הקיבוץ. כשהם התקרבו הם הוקפו במספר חוליות מחבלים שפתחו עליהם באש כבדה. עדי פרק ראשון והסמל שלו מיכאל בן-חמו אחריו והם החלו בקרב מול חוליות המחבלים, דבר שאפשר לג'יפ לסגת עם יתר הלוחמים שנפגעו בעודם בג׳יפ, לחזור לבסיס ולהתריע שמחבלים רבים בדרך. בזכות המידע הזה, הספיקו חיילי גדוד 51 להיכנס לקיבוץ כיסופים ולהגן עליו ובכך נמענה הפגיעה הגדולה שהייתה בתושבי הקיבוצים האחרים – בארי, נחל עוז ואחרים.
עדי ומיכאל שנותרו בשטח , הסיטו למעשה את האש אליהם ונלחמו בעוז ובגבורה רבה מול המחבלים הרבים , הם הצליחו לעכב אותם והרגו רבים מהם, עד שלבסוף הם הוכרעו. במשך שלושה ימים לא היה ברור מה עלה בגורלו של עדי. היינו מאוד מודאגים וחששנו מאוד ככל שהשעות עברו, עד שהגיעו נציגי הצבא לעדכן שעדי שלנו נפל בקרב ולא יחזור שוב.
מפקדיו של עדי סיפרו על הגבורה של עדי וכי בזכות האומץ והגבורה שלו, שקפץ מהג'יפ אל מול המחבלים הרבים, הוא הציל את חבריו ואת תושבי קיבוץ כיסופים. הוא נחשב להשראה בדרכו ודוגמה ללוחם אמיתי.

מאז לכתו

מאז הבית עצוב, שקט וריק בלעדיו, הוא חסר לנו בכל רגע והגעגועים אליו מייסרים אותנו. אנו מנסים לתעל את הכאב לעשייה, מנציחים את דרכו הטובה של עדי , את מעשיו, נדיבות לבו שלו שאיחדה ונגעה בכולם.
שמו של עדי מוזכר במיזמי זיכרון רבים לרבות שירים ויצירות וכן בפינה המוקדשת להנצחתו בבית הספר התיכון בו למד.

הולכים בדרכו I מיזמים לזכרו

הבית הקסום I הגשמת חלום

בימים אלו הוקם "הבית הקסום לזכרו של סמ"ר עדי צור", ע"י העמותה "חיים של אחרים" שאבלה את לכתו. העמותה מימשה את חזונו של עדי להעניק לכלבים את מה שהחיים לא העניקו להם, בית חם ומאפשר. משלהם.

אבני ספיר I בית הכנסת לזכרו של סמ"ר עדי צור נבנה בימים אלו וייחנך בחודש הבא.